פיצול שמות הקודש לכינויים
בזוהר מוסברת תופעה תנכית בולטת ומסתורית. מדוע יש לקב”ה כינויים רבים כל כך: “חנון”, “רחום” “גיבור” וכו’. ומה ההבדל בניהן לבין שמות הקודש: “אל”, “שדי”, “הויה” וכו’? התשובה היא שישנו שם מרכזי שמבטא באמת את שמו של ה’, זהו שם הויה, כלומר י-ה-ו-ה, שנזהרים מלקרוא אותו בפירוש. לשם זה ישנם לבושים שונים, כלומר שמות שמבטאים את פעולותיו בבריאה. למשל שם “אל” מבטא את מידת הרחמים של ה’, בעוד שם “אלוהים” מבטא את מידת הדין. חכמי הסוד דייקו בכל פסוק בתנ”ך והצביעו על המשמעויות של כל אחד מהשמות בהקשר בו הוא נאמר. אך מה תפקידם של הכינויים? מה משמעותו של הביטוי “ארך אפיים” שנאמר על ה’ ולמה הוא קשור? ספר הזוהר מסביר שכל הכינויים הללו הם ענפים של שמות הקודש. כך שהמערכת כולה דומה לעץ – ישנו גזע מרכזי שהוא שם הויה, והוא מתבטא בשמות קודש כמו ענפים היוצאים מהגזע. ומכל ענף יוצאים ענפים קטנים ועלים.[1] ספרות הסוד מאריכה מאוד בתועלת ובחשיבות של כל שם, ואנו לא נעסוק בכך. להבדל בין שמות הקודש לכינויים יש משמעות הלכתית בכך שאת שמות הקודש אסור למחוק בעוד שאת הכינויים מותר למחוק.
מה שמעניין אותנו הוא להצביע על מנגנון הפיצול של הענפים המרכזיים לענפי המשנה, כלומר כיצד שם אל, במבטא חסד, מתפצל לכינויים ששייכים לו. ננסה להראות את הדמיון והקשר של פיצול זה לתהליך שנקרא פיצול רמות אנרגיה בפיזיקה אטומית, שנגרם באינטראקציה בין אור לחומר.
ספר הזוהר טוען שקיים בתנ”ך רק תשעה כינויים למידת החסד ששמה “אל”[2], כך גם למידת הדין ששמה “אלוהים”[3] ולמידת הרחמים ששמה “הויה”[4]. כיצד השמות מתחלקים לכינויים? הזוהר מסביר “לכל שם יש מרכבה שמתפשטת לשלושה גוונים, לכל אחד שם משלו. כל אחד מהגוונים מתלהטים ומאירים ומתפצלים לשניים נוספים. כך שכל הגוונים המשניים הם שישה, ויחד עם הגוונים של המרכבה עולים יחד לתשעה, ועם שם הקודש הנושא אותם הם עשרה”. וכיצד מתרחש תהליך הפיצול? “אור של שם קודש אחר מלהט את הגוון הזה, וכאשר הוא לוהט ומתחזק הרי הוא מתפשט לשני צדדים, ומאחד נהיה שניים.”
נסביר את המבנה הכללי במילים פשוטות יותר. נסתכל עם מידת הרחמים, ששם הקודש שהיא מבטאת הוא שם “הויה”. שם זה מתפצל לשלושה גוונים, כלומר צבעים שונים. אחד הגוונים הוא המרכזי ועל שמו נקראת כל המערכת. במקרה של מידת הרחמים זהו הכינוי “נורא”. אז כרגע יש לנו את שם הקודש ולו שלושה כינויים, שאחד מהם הוא הדומיננטי. עכשיו נוצר חיבור בין שלושת הצבעים של שם רחמים לבין שם אחר, ועל ידי כך שלושת הצבעים שלו מתחזקים, וכל אחד מהם מתפצל לשני גווני משנה. שלושת הצבעים לא נעלמו, אלא התווסף לכל אחד שני גווני משנה. כך שאם סופרים את כל הגוונים יהיו לנו 9 גוונים שונים, 10 יחד עם שם הקודש. זה מה שאומר הזוהר שזהו סוד ו, כנגד ששת גווני המשנה, ואות י’ היא תשעת הגוונים של שם הקודש יחד עם השם עצמו.
[1] זוהר חדש, סתרי אותיות ב’ ב’ עד ג’ א’.
[2] “גדול”, “רחום”, “חנון”, “חסין”, “ארך אפים”, “רב חסד”, “קדוש”, “חסיד” ו”סולח”.
[3] “אדיר”, “שופט”, “דיין”, “חזק”, “כביר”, “איש מלחמה”, “גיבור”, “פוקד עוון” ו”משלם גמול”.
[4] “נורא”, נושא עוון”, “עובר על פשע”, “אמת”, “מרום”, “רם”, “נוצר חסד”, “שוכן עד” ו”קדוש”.
שם הויה משמש גם בשם של אחת המידות, למרות שהוא גם השם שממנו נובע הכול. נושא זה כמובן נידון בהרחבה בכל ספרי הקבלה. וכן הכפילות של חלק מהכינויים גם היא נושא רחב שאין כאן מקומו.
פיצול רמות אנרגיה הפיזיקה אטומית
נתחיל להבין את התהליך הפיזיקלי. לכל חומר יש רמות אנרגיה – אלו הצבעים שהוא קורן. אבל רמות אלו מחלקות לתת רמות קטנות הרבה יותר. למשל לחומר רובדיום 85 יש תדר עצמי בצבע הסגול, אך אם מתבוננים היטב, רואים שלמעשה הסגול הזה איננו תדר אחד, אלא אוסף של הרבה גוונים רבים של סגול. בעין אנושית, קשה להבחין בהבדלים בניהן ולכן הכול נראה סגול, אך באמצעות גלאי מעבדה אפשר להבדיל בניהן בנקל.
מדוע רמת אנרגיה הופכת לכמה רמות? התשובה היא שישנו גורם חיצוני שמתערב ברמה וגורם לה לפיצול. שדה מגנטי למשל, מסוגל לקחת רמה אחת לפצל אותה לכמה רמות קטנות יותר – אפקט זה נקרא אפקט זימן. גם שדה חשמלי יכול לפצל רמת אנרגיה לרמות משנה, אלא שישנו הבדל בניהם. שדה מגנטי שומר על הגוון המקורי ומוסיף לו גוונים נוספים – לא מפצל אלא מוסיף הסתעפויות, ואילו שדה חשמלי לפעמים מוסיף רמות ולפעמים מפצל את הרמה המקורית לרמות משנה, כך שהרמה המקורית נעלמת. ישנם סיבות נוספות לכך שרמות יתפצלו לרמות אחרות, חלקן מוסיפות רמות וחלק מפצלות את הרמה לתת רמות, הדבר תלוי בפרטים רבים.
לדוגמא הנה ניסוי שאני בצעתי במעבדה שמדגים את רמות המשנה שנוצרות ברובידיום כאשר מפעילים עליו קרן לייזר חיצונית. הקו הכתום מראה תחום מסוים של תדרים העצמים של רובידיום, במקרה הזה 2 גוונים עצמיים של רמת האנרגיה החמישית שנראות בעין אנושית כצבע סגול (לא ניתן להבחין בהבדל בניהן בלא גלאי מקצועי). לאחר מכן, הקרנתי את הרובידיום בלייזר אדום שהתדר שלו קרוב למדי לתדרים העצמיים של הרובידיום, והקו הכחול מראה את התוצאה. נוצרו גווני אור חדשים (גם הם נראים סגולים). כל אחד מהגוונים המקורים נשאר (קצת איבד מכוחו) ולצדו נוצרו שני גוונים חדשים – אחד מימין ואחד משמאל. האינטראקציה בין הלייזר לרובידיום יצרה 4 גוונים חדשים, כך שבסך הכול יש 6 גוונים שונים – 2 מקורים ו4 חדשים. באמצעות שינויים בעוצמת הלייזר או כיוון אחר של התדר שלו, התוצאות משתנות מעט, ואף יכולות להגיע למצב בו 2 הגוונים המקוריים נעלמים ובמקומם נשארים רק 4 הגוונים החדשים.
נקודה מעניינת לשים אליה לב היא שאפשר לגרום לכך שיהיו רק 3 תתי גוונים חדשים, אם מכוונים את התדר התוספות השמאלית של אחד מהתדרים העצמיים (הימני מבניהם) להיות זהה בדיוק לתדר של התוספת הימנית של התדר העצמי השמאלי. כך שלשני צבעים שונים יש תת גוון משותף, תהליך זה נקרא חפיפה ספקטרלית.
הקבלה בין פיצול רמות אנרגיה לפיצול שמות הקודש
הניסוח של הזוהר, שגוון מתלהט ומתפצל לשני גוונים חדשים ובכל זאת ממשיכים לספור את הגוון המקורית ממנו תתי הגוונים התפצלו, מזכיר את הפיצול רמות האנרגיה עליהם אנו מדברים. בתנאים מסוימים תתי הגוונים החדשים הם העיקר, ולכן הזוהר סופר 6 תתי גוונים לכל מידה ואומר שתהליך זה הוא כנגד האות ו’. ובמקרים אחרים, הגוונים המקוריים נשארים, ותתי הגוונים מתווספים אליהם ובעצם מרחיבים אותם – מוסיפים להם גוון מלווה (להוסיף גוון זה כמו להוסיף עומק לצבע). ולכן הזוהר סופר את הגוונים ותתי הגוונים ביחד, כפירוט של צבע מרכזי אחד. כפי שראינו בניסוי של הרובידיום, שכל תתי הגוונים כולם היו גוונים של סגול. ולכן הזוהר אומר שתהליך זה הוא כנגד האור י’ כי מידת החסד מתפצלת ל10 תתי גוונים, כולל הצבע המקורי והפיצולים שלו.
נקודה חשובה נוספת היא שראינו שאפשר ליצור מצב שלצבעים שונים יהיה תתי גוונים משותפים. תופעה זו מופיעה גם בכינויים שמצטט ספר הזוהר למידת חסד ולמידת רחמים. בשתיהן מופיע הכינוי “קדוש”. כלומר שיש צבע מרכזי “חסד” שאחת מתתי הגוונים שלו הוא “קדוש”, וכן ישנו צבע מרכזי “רחמים” שאחד מתתי הגוונים שלו הוא “קדוש”. תהליך זה יכול להיות מוסבר על ידי החפיפה הספקטרלית שתיארנו, והיא דורשת קיום סוג מסוים של סימטריה במערכת.